close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מדוע יעקב קרא באותו זמן קריאת שמע

הרב שמעון פרץג אדר, תשפא15/02/2021
פרק קד מתוך הספר רשפי דת א
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

פרק קד מתוך הספר רשפי דת א

תגיות:

מדוע יעקב קרא באותו זמן קריאת שמע

"ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צאריו עוד" (מו,כט).

וזו לשון רש"י "אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע" (מו,כט).

דברים אלו צריכים עיון רב, האם יעקב לא מצא זמן אחר לקרוא קריאת שמע אלא דוקא בזמן זה?

על שאלה זו נאמרו מספר הסברים. על פי הסבר ששמעתי מהרב מרדכי גרינברג שליט"א [ראש ישיבת כרם דיבנה] נוכל לבאר שאלה נוספת שעולה

בקריאת מדרש זה.

הסברו של הרב מרדכי גרינברג

כאשר יעקב הוצרך לשלוח את בנימין למצרים זו היתה תגובתו "למה הרעתם לי" (מג,ו), ודרשו על כך חז"ל "ר' לוי בש"ר חמא בר חנינא מעולם לא היה יעקב אבינו אומר דבר של בטלה (!) אלא כאן, אמר הקב"ה אני עסוק להמליך את בנו במצרים והוא אומר למה הרעתם לי הדא הוא דכתיב נסתרה דרכי וגו'" (בראשית רבה פצ"א).

כאשר יעקב פגש את יוסף והבין כיצד כל מעשיו של הקב"ה לטובה ואפילו מכירת יוסף ושליחת בנימין, הרגיש צורך בנפשו לתקן אשר דיבר "למה הרעתם לי" ומיד אמר "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד", כלומר, שהקב"ה אחד והוא העושה גם את הדברים הטובים וגם את הדברים שנראים לנו רעים, ובאמת הכל הוא מהלך אחד שמוביל לקראת הטוב.

מדוע יעקב לא אמר זאת כשהתבשר על יוסף

נקדים גם את דברי מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל בשיחות, שביאר מדוע בעולמנו, אף על גב שאנו מאמינים שהכל לטובה, כאשר אדם שומע בשורת אבל על קרובו עליו לברך "ברוך דיין האמת" ולא לברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". וההסבר הוא, שהברכות הם לפי מצבו של אדם בעולם הזה ולא לפי האמת המוחלטת, ומכיוון שאדם בנוי בצורה כזאת שהוא מרגיש צער על מת, אף על גב שהוא יודע בשכלו שהדבר לטובה, עליו לפעול לפי הרגשתו הטבעית.

כעת יובן מדוע יעקב אמר שמע ישראל רק כאשר פגש את יוסף ולא כאשר שמע על הצלתו, כיוון שענינה של אמירת "שמע ישראל" אצל יעקב אבינו, לפי הרב גרינברג, היא ברכת הודאה לקב"ה [מעין שהחיינו] על הצרות שעברו על יעקב, ובעולמנו אסור לברך "שהחיינו" על הרעה אלא אם כן הטובה שברעה מורגשת בפועל [להלכה, כמובן, אסור לברך], ולכן יעקב חיכה עד ששמחתו על הבשורה הטובה תהיה בשיאה, דהיינו כאשר יפגוש את יוסף, והוא ירגיש ממש הודאה לקב"ה גם על "צרה" זו שירדה עליו, כיון שאז יראה שיוסף מלך ועל ידו ניצלה האנושות ורק אז יברך על הרעה כשם שמברך על הטובה ממש.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה